1
שאלה מרודוס סרסור אחד בא אל ראובן ואמר לו יש לך מעות שתתן לשמעון והוא יתן לך רוח לחשבון י"ד למאה ויתן בידך שני ארגזים צרי. השיב לו ראובן מעות יש לי אבל איני יכול לתת אותם בזה האופן כי הוא רבית ברור אבל אם ירצה שמעון למכור לו הצרי הנז' מכירה גמורה בלי שום תנאי אני אקח אותו ממנו ואתן לו המעות ובא שמעון ומכר לו השני ארגזים צרי הנזכר בעד ח' לבנים ואחר שנגמר המכר אמר ראובן הנזכר לשמעון תבטח עלי שלא אמכור הצרי לשום אדם עד שיעברו ו' חדשים ואח"כ אם תרצה אתה לקנותה ממני אני אמכרנה לך ותתן לי הריוח אשר נתפשר בינינו ואחר עבור הששה חדשים בא שמעון וקנה הצרי מראובן ונתן לו ריוח י"ד למאה שנתפשרו שניהם יחד: זהו המעשה כמו שאירע ועל זה באו לדין כי אמר שמעון כי אותו הריוח שלקח ראובן שהוא רבית והביא את העד שהעיד וזהו עדותו העיד פלוני איך בימים שעברו קראו אותו ראובן ושמעון במעמד פלוני ואמרו לו הוו עדים איך שמעון הנזכר מכר לראובן הנזכר שני ארגזים צרי בסך כך וכך במכירה חלוטה ואמר ראובן אחר כך תוך ו' חדשים לא אוכל למכור הצרי הנזכר לשום אדם ואחר שיעבור הזמן הנזכר אם ירצה שמעון הנזכר לקנות הצרי ממני יתן לי הריוח שנתפשר בינינו ילמדנו רבינו אם יש בזה הפרטידו שום צד חשש רבית כי רבו הדעות בארץ הזאת כי יש אומרים שהוא רבית קצוצה ויוצאה בדיינים לפי שהדברים ההם כדמות תנאי הם ויש שאמרו שאין שום חשש רבית ואותן הדברים שאמר הלוקח אחר שקנה הצרי לאו תנאי הם כלל ואם היו תנאי היה צריך שיתנה המוכר ולא הלוקח ואף את"ל שהם תנאי הרי לא נעשה התנאי כדיני התנאים ויש אחרים שאמרו שפשיטא שהדברים אינם תנאי גמור ואחר שנגמר המקח אמר אותם הלוקח שאינו רבית קצוצה מ"מ צד איסור יש בדברים וירא שמים ראוי לחוש מתורתך תלמדנו הדין עם מי: